זוכת פרס “שחקנית השנה” של קיפוד הזהב 2024.

אם נפשפש בהיסטוריה, נגלה שהאנושות התפתחה, התקדמה, התפלגה ונלחמה סביב החרא. החל מהמצאת האסלה במאה ה־16, כשהתחלנו לאגור את ההפרשות שלנו בבתים, החלה ההפרדה הברורה בין הפרטי לציבורי.
וכשכל אחד שומר את החרא שלו לעצמו, השפה גם היא עוברת תהליך של טיהור, כזה שמצנזר את אופן הביטוי שלנו, מדחיק את הכנות פנימה – כופה עלינו עצירות.
ולמה בעצם? מה יקרה אם נעז לשתף ולחלוק בתוכן הלא מפולטר שלנו? החבאת החרא, משל היה זהב שיש להסתיר בכספת, דומה לטיהור השפה של שוחרי הפולטיקלי־קורקט, שהיא כמפעל לטיהור שפכים מזרם התודעה. גם פה וגם פה, המשוחרר, הטבעי והפראי עוברים עידון מסרס ומכניע של תירבות.
אך אקט ההחבאה מהדהד רק יותר את השאלות העולות מחלל הבטן – מה מותר ומה אסור, מי המצנזר ולמה? איך הטבעי הפך למגונה? ומה האפשרות לגאולה דרך חרא?

ערגה שם־טוב (רותם נחמני) מזמינה אתכם לדיפ שיט – מופע־סדנה לשחרור משקעים חבויים וסתימות אנרגטיות בליווי שירה חיה, גיטרה ולופר. בסדנה ננסה לענות על השאלות הצורבות והלוחצות, נלמד לזהות ולשחרר את הבלתי מעודן, מעצמנו ומהסובבים אותנו. נתרגל הרפיה מתודרכת ונביא לפורקן בריא המישיר מבט חומל אל החור השחור באנושיות של כולנו. יחד נחווה חיבור מחודש לעבודת הסתרים של גופנו, ייצור מתמיד של חרא, עד לקבלת שקט פנימי.

“אני מודה על הקקי בחיי, אני חומלת אותו ולומדת אותו כל בוקר מחדש.” / ע. שם־טוב.
היצירה שואבת השראה מהפילוסוף דומיניק לפורט, שכתב את הספר המופלא היסטוריה של החרא.